יום חמישי השבוע הוא חג-הסוכות. זה חג של שמונה ימים: הוא נפתח ביום חג, אחר-כך יש שישה ימים של חול-המועד, והוא מסתיים בחג שמיני-עצרת ושמחת-תורה. בחג הזה מצווה לשבת בסוכה ולאכול בה את הארוחות. כמו-כן מקיימים בכל יום משבעת ימי החגה (חוץ מבשבת) את מצוות נטילת ארבעת המינים. ויש גם מצווה גדולה לשמוח.
...אחת המצוות העיקריות של חג-הסוכות היא מצוות ארבעת המינים, הרומזת לכל הסוגים שבעם-ישראל: בעלי תורה ומעשים טובים (אתרוג), בעלי תורה בלבד בלי מעשים טובים (לולב), בעלי מצוות ומעשים טובים בלבד (הדס), ויהודים שאין בהם לא תורה ולא מצוות (ערבה). לפעמים, כשרוצים להגיע לאחדות, מתעלמים מההבדלים שבין איש לרעהו ומתמקדים בנקודה משותפת שמעל כל ההבדלים. אבל בחג-הסוכות איננו מתעלמים מן ההבדלים שבין יהודי לרעהו, אלא מציינים במפורש את כל הסוגים הקיימים בעם. אין אנו נרתעים מלהתייחס ל'ערבה' כמות שהיא – כזו שאין בה לא טעם ולא ריח. ולמרות כל ההבדלים הללו אנו מבטאים את האחדות. זו דרגה גבוהה יותר של אחדות. קל יותר להגיע לאחדות כאשר מתעלים מעל ההבדלים שבין איש לרעהו ומתרכזים בנקודה הפנימית והמשותפת, אבל לחוש את האחדות גם כאשר ההבדלים והחלוקות עומדים בתוקפם – זו דרגה גבוהה יותר. בכך חג-הסוכות מגלה כי האחדות שהחלה בימים הנוראים היא אמיתית ונצחית, אחדות הנשמרת גם כאשר חוזרים ומרגישים את ההבדלים האישיים. אחדות זו מלווה אותנו במשך השנה כולה ומעניקה את הכוח להישאר מלוכדים על-אף כל ההבדלים והחלוקות.
יום חמישי השבוע הוא חג-הסוכות. זה חג של שמונה ימים: הוא נפתח ביום חג, אחר-כך יש שישה ימים של חול-המועד, והוא מסתיים בחג שמיני-עצרת ושמחת-תורה.
השבמחקבחג הזה מצווה לשבת בסוכה ולאכול בה את הארוחות. כמו-כן מקיימים בכל יום משבעת ימי החגה (חוץ מבשבת) את מצוות נטילת ארבעת המינים. ויש גם מצווה גדולה לשמוח.
...אחת המצוות העיקריות של חג-הסוכות היא מצוות ארבעת המינים, הרומזת לכל הסוגים שבעם-ישראל: בעלי תורה ומעשים טובים (אתרוג), בעלי תורה בלבד בלי מעשים טובים (לולב), בעלי מצוות ומעשים טובים בלבד (הדס), ויהודים שאין בהם לא תורה ולא מצוות (ערבה).
לפעמים, כשרוצים להגיע לאחדות, מתעלמים מההבדלים שבין איש לרעהו ומתמקדים בנקודה משותפת שמעל כל ההבדלים. אבל בחג-הסוכות איננו מתעלמים מן ההבדלים שבין יהודי לרעהו, אלא מציינים במפורש את כל הסוגים הקיימים בעם. אין אנו נרתעים מלהתייחס ל'ערבה' כמות שהיא – כזו שאין בה לא טעם ולא ריח. ולמרות כל ההבדלים הללו אנו מבטאים את האחדות.
זו דרגה גבוהה יותר של אחדות. קל יותר להגיע לאחדות כאשר מתעלים מעל ההבדלים שבין איש לרעהו ומתרכזים בנקודה הפנימית והמשותפת, אבל לחוש את האחדות גם כאשר ההבדלים והחלוקות עומדים בתוקפם – זו דרגה גבוהה יותר.
בכך חג-הסוכות מגלה כי האחדות שהחלה בימים הנוראים היא אמיתית ונצחית, אחדות הנשמרת גם כאשר חוזרים ומרגישים את ההבדלים האישיים. אחדות זו מלווה אותנו במשך השנה כולה ומעניקה את הכוח להישאר מלוכדים על-אף כל ההבדלים והחלוקות.